Texty

 אני קנקן מלא
 על גדותיי עולה
 שנים אני מחזיק בבטן כמו כולם
 במדינה חמה
 של מלחמה
 שלא פשוט להיות בה בן אדם
 אי אפשר לסבול
 דעה קדומה ושיח זול
 רק בקול גדול
 נוכל לשטוף הכול
 אלפיים ועשרים
 והשרים
 שומרים על הכיסא בין המאסרים
 זאת מטלה כבדה
 להיות צודק
 כשמסביב החבל מתהדק
 אי אפשר לסבול
 דעה קדומה ושיח זול
 רק בקול גדול
 נוכל לשטוף הכול
 לאן כל זה הולך? ואם אז איך?
 ומה אני משאיר לילדים שלי?
 כי כשהכול חולף, אתה יחף
 בין ההצהרות למעשים
אי אפשר לסבול
דעה קדומה ושיח זול
רק בקול גדול
נוכל לשטוף הכל
אי אפשר לסבול
דעה קדומה ושיח זול
רק בקול גדול
נוכל לשטוף הכל
Written by: אלון עדר
instagramSharePathic_arrow_out