לפעמים- גרסה אקוסטית

הכל התחיל

שכונה קטנה בבש

אין אמבציה חוסר דיקציה

שיעמום הכל נפגש

לא מצאתי עצמי אז כל שני וחמישי

אני נזרק אני נחנק למרות

שבכיתה אומרים שיש מזגן

אז הכל בסדר לא ?

כי בפעם העשרים המורים

אומרים עדיף לך ללמוד

לפתוח דף חדש זה כבר ישן

ואם כל הדפים אז חבל כי העצים

יכלו להיות צל לילד שמבין תעניינים

ואני לא

יכול לא להרגיש תמבטים של ההורים

הם מנסים רק להסתיר את הפחדים

ואני לא יכול לשמוע כבר שקרים

שוואלה אני גורם להם להישמע אמיתיים

בתים הפכו טובים ושיננו תגישה

השלמה מה שאין נתנה לי אחלה הרגשה

עוד הדגשה למה שבאמת חשוב

קשוב לכל קול שאומר

מה מותר ומה אסור

ולפעמים אני אני לא מבין ת’למה?

כמה עוד אפשר לזכור

עם כל הדרמה

איך פתאום

אין לי מקום עם בין כל הג׳מאה

תקופות רעות מלמדות

על מה היא קארמה

לבד בין קירות

 המוזה קמה

וזה יבוא אתה תראה עם כל הבררה

תקופה עברה התבגרתי בלי בגרות

חוזר לשכונה הישנה עם תיק מלא בהתנשאות

מחפש אישור מכל אחד איך כל שנייה

דופק שיפשוף זה לא נעים

אחי תבין היום אני עסוק בכלום

החברים עובדים וקונים תמותגים אני יושב פה עם אותה

חולצה כותב את השירים

אחד עושה שרירים השני סתם מתפקד

שואל אותו מה אומר בדיוק עובד

בלרצות אותכם

מרזה מלא מרגיש כבד

אחי זה לא עוזר

כי אף אחד לא יבין את הימים

שתלא ישן נימאס

לדרוך בין מיליון זכוכיות

זה מתסכל עדיף על האנשים

קשים או על הדשא של שכן

וזה מבאסתי אני לא רוצה להיות כזה

נשבע

 פשוט אני לא יכול שלא

הבן זונה גידל גינה

ואז הבנתי את הכול או את רוב

אני נשבר

פתאום י״א המקום מלא ריספקט

 לך השכונה

״איך אני משונה משתנה כל הזמן״