Texty

בסוף היום כשהכל בחוץ נכבה
מסך יורד אני נופל אל תוך שתיקה
נוהג לבד בתוך סופה של חול
הגוף דרוך אני חנוק
ואין לי קול
נכנס לבית החשוך כאן אין איש
על גיטרה מנגן מה שמרגיש
עכשיו זה רק אני והמילים
מיליון צלילים עפים בחדר
נופלים ונשברים
וקול צחוקך פתאום נשמע בין הקירות
כמעט מרגיש את הידיים מלטפות
דמעות כבדות שוטפות את הפנים
הבית ריק ואין שום זכר לחיים
אני לא יודע מה עושים עם הכאב
אם מתגברים או רק חיים עם חור בלב
ואת זוכרת החזקתי לך את היד
ושם נשבעתי לא אשאיר אותך לבד
הזמן דוהר מהר אני עוד מנגן
שוב מטייל בזיכרונות ומדמיין
עכשיו זה רק אני והמילים
מיליון צלילים עפים בחדר
נופלים ונשברים
Written by: אודי תורג'מן, שחר הדר
instagramSharePathic_arrow_out