על הספסל

עשר שנים על הספסל

צופה במשחק שעזרתי ליצור

אישה טובה ושני ילדים

תודה לבורא שידעתי לבחור

עשיתי את מה שנכון בשבילי

ולא הבטתי לאחור

לא אשת לוט וגם לא מלוח

אבל בטוח זה הזמן לחזור

חזרתי לבית הספר

התחלתי מהתחלה

למדתי ראפ לימדתי ראפ

למדתי קבלה והכלה

גיליתי בשביל מה שווה לחיות

גיליתי בשביל מי שווה למות

הבנתי שאם תתהפך כמו טופאק

בסוף גם אתה תלך קאפוט

תמיד הייתי אחד כזה שמעדיף איכות על פני כמות

הייתי ראפר, שדרן ומנהל, ותמיד דחפתי ת׳תרבות

ועם יד על הלב זה ביעס כשראיתי חברים שעזרתי להרים

מפנים את הגב כשהגיע תורי, אל תשאל שאלות לא תשמע שקרים

אה

למדתי כל אחד יש לו ת׳תיק שלו, יש מצב שיצאתי סתום

בתכלס בראסמי באוסול בדוגרי אף אחד לא חייב לי כלום

למדתי לרוץ ת׳מירוץ שלי, זה לא ספרינט בכלל אלא מרתון

הכספומט לא מחכה לאפחד וזה רק אני שמכתיב ת׳טון

עם תכנון, או בלי תכנון, פשוט מכוון ומתחיל ללכת

באמונה, בלב שלם, בפריחה ובשלכת

אז מה למדתי? אין אגוז שלא ניתן לפצח

בעזרת השם נעשה ונצליח, זה מה יש,

ועם זה ננצח.