שיר לדרך

אי פעם לפנות שנות אלף פגשתי עלמה בין ערביים צח עורה ובהיר כעין חלב מה כהות היו שתי העיניים כשהשמש עולה לה לה לה היא עולה בגללה לה לה לה ועת שוב לילה בא לילה בא היא רק היא הסיבה הסיבה היא באה על קרני סהר ובידה הקטנה נבל פלא לבדה היא ניצבת ביער ושירה נותן בה אור ותכלת כשהשמש עולה לה לה לה היא עולה בגללה לה לה לה ועת שוב לילה בא לילה בא היא רק היא הסיבה הסיבה לרחוק נוסע לרחוק נודד ועל גבו נושא משא כבד לילה מתייגע מחפש מסתור מפתיתי הלילה ומקור לא חסר דבר כך תמיד יאמר למה לנו זה נשמע מוזר אצלו הזמן עובר ואינו סופר תמיד שהלב מה יש לו למהר לרחוק הוא נודד אם שמח ובודד לא אורז לא זורק ולא דואג שנים עשר מיתרים מנעימים לו את החיים בדרכים בשדות ובגנים לרחוק הוא נודד אם שמח ובודד לא אורז לא זורק ולא דואג שנים עשר מיתרים מנעימים לו את החיים בדרכים בשדות ובגנים יום יום אותה שעה רואה אותה ממול יושבים סביב תשעה לומדים בסלסול המורי הזקן השוט על כתפו במבט בוחן עומד על משמרתו הגיע הזמן אומרת אימי הכל כבר מוכן ללכת למורי פאות על לחיי הספר בידי מחיש פעמי ללכת למורי ממש מראה נהדר פרחי יסמין מסביבך ממש נפלא להביט בך בשיערך אשר גולש תימניה נפלאה את ונהדרת חיזרי אלי למה, למה הוי מבטך ממש הולם בי כפטיש חזק בלב ואם יגידו ברחוב... (מה יגידו?) וירכלו עלייך כאן בכל העיר (אז מה?) אז לי בכלל לא איכפת מה שחשוב שכן תהיי שלי הו הו הו הו מה יפה את חלומותי הם רק שלך עוד יבוא היום הוליי תהיי בין זרועותיי לעולמים עוד יבוא היום הוליי תהיי בין זרועותיי לעולמים הוליי