לבדנו כביכול

כל כך התגעגענו

עד שהרסנו הכול

כל כך נכווינו

עד שהשמש שקעה

ונותרנו לבדנו

כביכול

כל כך ניסינו

ובכל זאת דברים מתקמטים

כל כך טעינו

בין הקדושה והחטא ובין החיים

למתים

ולמרות הכול

ערוגות הגינה

אינן צמאות למים

ולא חסרה אהבה

ולמרות הכול

הפרטים הקטנים

נשכחים והולכים

ואולי יש לנו תקווה

ולמרות הכול

החגים נכנסים

ואפשר כמעט לשכוח

וכמעט לברך על הכול

ולמרות הכול

השרב ישבר והקרח ימס

ואנחנו לבדנו

כביכול

כל כך התגעגענו

עד שהרסנו הכול

כל כך נכווינו

עד שהשמש שקעה

ונותרנו לבדנו

כביכול