נוף לגעגוע

זה כבר חודש שרואים לך בעיניים

שאתה לא אותו אחד לא אותו אחד

שאני הכרתי.

אז לאמא היא אמרה זה משמיים

לא תהיי לבד.

לא כמו ההוא שעשה לי אז בית ספר

כשהדמעות שלי שטפו את סוף נובמבר

בין כל הבלאגן הזה , היית שמש.

והלב נשאר תקוע, קומה שלוש עם נוף לגעגוע, מה איתך? תגיד לי מה איתך בלילה.

והלב כבר לא יכול לסחוב, כשאני לא מפסיקה לחשוב, מה עושים שהכאב הזה יכאב לנו פחות?

זה עוד יום שאתה הולך בבית,

ובנינו לא נשאר דבר, לא נשאר דבר

שלא הפך לקר.

הבוקר טוב המזויף נהיה לי מיותר.

ואיך אתה הולך חוזר זה כבר דצמבר

נו תסתכל לי בעיניים זה בסדר,

לטוב וגם לרע יהיה לי שקט.

והלב נשאר תקוע, קומה שלוש עם נוף לגעגוע, מה איתך? תגיד לי מה איתך, בלילה.

והלב כבר לא יכול לסחוב, כשאני לא מפסיקה לחשוב, מה עושים, שהכאב הזה יכאב לנו פחות?