פרפר פרלין

פְּרָלִין שֶׁלִּי, הַדְּמָעוֹת מְנַקְּבוֹת אוֹתִי.

אֲנִי חֲסִינָה כְּאַדְמַת חַרְסִינָה

בְּקוּעָה.

אַתָּה כְּמוֹ חֹר בָּאֹזֶן

שֶׁנִּסְתַּם

וּמֵת לְהִתְנַקֵּב

שֵׁנִית.

מָכַרְתָּ אֶת קוֹלְךָ,

חֲסַר נְשִׁימָה

כְּחִלָּזוֹן בְּלִי בַּיִת

לַיָּדַיִם הָרַכּוֹת בַּתֵּבֵל.

וַאֲנִי דְּיוֹ, נוֹצוֹת וְיַיִן,

לְמָה אַתָּה מְחַכֶּה?

קוֹלוֹת שְׁפִיכָה, מְזִיגָה, בְּעִירָה,

בְּתוֹךְ הַגִּ'ינְס שֶׁלִּי,

אַתָּה הַנַּרְקִיס

בְּתוֹךְ הַכִּיס שֶׁלִּי.

פְּרָלִין שֶׁלִּי, תֹּאכַל אוֹתִי.

הָאֱגוֹזִים שֶׁלִּי נִשְׁבָּרִים כְּשֶׁאַתָּה שָׁר,

קוֹל שֶׁל מַלְאָךְ חַיָּב לְהִשָּׁמֵר קַר.

אֲנִי נְשִׁימָה שֶׁל פַּרְפַּר

מִשּׁוֹקוֹלָד נָמֵס מִבֶּכִי,

וְאַתָּה עוֹד שָׁר

עַל בּוּעוֹת הֶחָלָב

וְעַל הָעֲטִיפוֹת שֶׁנִּפְתְּחוּ בְּתוֹכִי,

וְרוֹקֵד

עִם פֵיוֹת הַדְּבַשׁ

הַמְּמֻלָּאוֹת בִּנְגִיעוֹת

כְּנָפִי.

קַח אוֹתִי רֶגַע לִפְנֵי שֶׁאֲנִי עָפָה

אֶל אֶרֶץ הַמִּלִּים הַנִּמּוֹחוֹת בְּפִי,

נַגֵּן אוֹתִי רֶגַע לִפְנֵי שֶׁאֲנִי

פַּרְפַּר פְּרָלִין.