ארץ ערבה

מעל הרים ואדמה

אד דמותך בא מתוך הבוקר

ציפור דואה אל השממה

ואני איתה

בחום השמש הכתומה

ידענו אהבה תמה, סוערת

כן, אני זוכרת

את הנקיקים המתחוורים

בזוהר כוכבים

סלעי אדום אותם נתת לי מזכרת

קח אותי לארץ ערבה

אל אדמת מדבר צמאה שהרוותה את ימינו

כך לנשוב אל יופי הדממה

אני עדיין שמה, עוד אני מחכה

אל תוך הלילה הגדול

ששׂבע אש וגם עופרת

יצא הלך הוא ואין קול

לא ישוב משם

האם ישמור לי עוד החול

את זכר האתמול

ועקבותינו שמחק הרוח

העוד זוכרת השיטה

איך תחת חופתה

שתתנו שנינו מליבנו הפתוח

קח אותי לארץ ערבה

אל אדמת מדבר צמאה שהרוותה את ימינו

כך לנשוב אל יופי הדממה

אני עדיין שמה, עוד אני מחכה, הו

קח אותי לארץ ערבה

אל אדמת מדבר צמאה שהרוותה את ימינו

כך לנשוב אל יופי הדממה

אני עדיין שמה, עוד אני מחכה

עד שוך הלהבה

קח אותי לארץ אהבה