מדברת לעצמי
כי אין מי שמבין אותי
הבדידות כמו ים
וכל דבר נהיה לי מוגזם
כל כך רציתי לחבק
נוסעת שנתיים כבר על ריק
הלוך ושוב בלי מטרה
ואתה שותק
וכמה זה קשה בבוקר
הבדידות וההנגאובר
הראש שלי כמו לוויין מלא סרטים
מי אני כאן בלעדיך?
כמו צל מאחוריך
ואתה כבר לא רואה אותי
לא רואה אותי
ואיך לומדים שוב לאהוב
בלי לשלם את המחיר
הגעגוע מסנוור
האם אתה עוד אוהב אותי?
כל כך רציתי לדבר
