תפילי עליי געגוע

לא השארת לי למה להתגעגע

לא הכרתי את עצמי הדיכאון על מאה

הקנאה הזאת שלא באמת היית קרובה שיחקת בעסוקה כשלא ידעת מה את רוצה

לא השארת לי אף פעם את הלב שבע

אהבתי את עצמי לפני שבאת כבר לא יודע

מי זה שם מולי שמסתכל בי במראה

חושב איך כל היום אין לך חמש דקות שיחה

 

שם אותך לפני המשברים שלי

לפני החרדות הבעיות והשדים שלי

אצלך הכל מובן מאליו

אם לא אני תגידי מי יכיל אותך?

מי יקח עליו את כל התסביכים שלך?

תמיד ידעת שזה יכאב ?

אל תסעי עד אלי בכל לילה

תגידי לי ״רד לסיגריה״

כאילו שכלום לא קרה ואיך את מתקרבת

שוב תפילי עליי געגוע

נחזיק מעמד לשבוע

ואז תלכי לי שוב

אל תלכי לי שוב…

אהבה שלי ויתרתי על עצמי פה

על מסיבות על שבתות ים קרבות של אגו

מה שנתתי לא מספיק

כל החיים שלך זה פיק

הלב שלך תמיד רוצה את מה שאין לו

שם אותך

לפני המשפחה שלי

את כל הכשלונות שלך סחבתי על הגב שלי

אבל אצלך הכל מובן מאליו

אני אכתוב מילים

תשירי תכאב שלי

ותקבלי כפיים על חשבון הלב שלי

לא חשבת שזה יכאב ?

אל תסעי עד אלי בכל לילה

תגידי לי רד לסיגריה

כאילו שכלום לא קרה ואיך את מתקרבת

שוב תפילי עליי געגוע

נחזיק מעמד לשבוע

ואז תלכי לי שוב

אל תלכי לי שוב…

אל תנגני את השירים שלי באוטו

ותספרי לכולם שהכל טוב

כאילו שכלום לא קרה בנינו

הייתי לך הכל

אצלי לא חלף געגוע

אחרי 4 שנים ושבוע

רציתי רק לשאול

שכחת כבר את הכל ?