כשרוחות הזמן

כשרוחות הזמן

 

כְּשֶׁרוּחוֹת הַזְּמַן תַּכֶּינָה בְּחוֹזְקָה

אַל תִּשְׁכְּחִי אֶת חֲמִימוּת יָדַי

אֲשֶׁר זָרְמוּ לְאֹרֶךְ מִתְאֲרֵי גּוּפֵךְ

בְּשָׁעוֹת שֶׁל אוֹר וַחֲשֵׁכָה.

אַל תִּשְׁכְּחִי אֶת מָה שֶׁלָּחֲשׁוּ שְׂפָתַי

בְּאָזְנַיִךְ בַּלֵּאוּת הָעֲמֻקָּה

כְּשֶׁתַּחַת עַפְעַפֵּי עֵינַיִךְ בָּעֲרָה תְּשׁוּקָה כַּאֲבוּקָה.

 

וְרַק כְּשֶׁהָיִינוּ נִרְגָּעִים, הָיִינוּ נִנְגָּעִים בְּרֹךְ,

כַּדִּים מִטַּלְטְלִים עַל עֲגָלָה, בְּמֵאָה קוֹדֶמֶת, רְחוֹקָה.

אַהֲבָתֵנוּ כְּמוֹ חָלָב מָתוֹק, תק פַּרְסָה מִמְּצוּקָה.

הָיִית כְּמוֹ יְצִירַת מוֹפֵת בַּמּוּזֵאוֹן, תְּלוּיָה בְּאֶמְצַע קִיר חַיַּי.

כְּשֶׁעָמַדְתִּי מוּלֵךְ בַּתְּאוּרָה הַנְּכוֹנָה, עָלִיתִי עַל גְּדוֹתַי

וּמִגְּרוֹנִי בָּקַע הִמְנוֹן יָמַי.