פרח האנרכיה

ניחוח נהדר היה לפרח האנרכי

הוא הבליח בנעורי מתוך ספרים ותולדות

וביד קלה מאבחת התקווה

הושטתי אותו לעולם ולך

העולם נשך את ידי,

אבל אנחנו התנשקנו

הפרח צמח מתוך מכונת הדם והמוות

יפה ונכון כמו חלום בהקיץ

הוא דמה לך, ואת יפית מיום ליום

כשהתחזה לאלמוות, רעדת מצחוק ומפחד

אני חיבקתי אותך

אבל לא ישנתי בלילות.

יתמותנו הבשומה לא החזיקה מעמד

נבילתה ההכרחית צמחה בה כעובר

והרוח האנרכית הגדולה העיפה את הגג

של מה שחשבת שיסוכך על אהבתנו

העולם חייך אלינו, למה לא?

ואנחנו אפילו לא בכינו.

הגנים שעברנו בהם נתנו פרי בפראות

תוכיים בעפאים חזרו על כל הבטחותינו

הפצעים הפעורים חייכו אלינו כפרחים

וכבר רצינו רק מנוחה לבנה על הר קירח

את הבטת לאחורייךֿ,

ואני הייתי לאיש שלג

פרח האנרכיה עודנו מתנודד ברוח הקיצית

גופים רכונים מדיפים זכרונות מרקידים

וחלומות מתגנבים בלילות בלחישה ממתיקה

את היקיצה הקשה בקריה הבנויה

אין שלג במקומנו

ועודנו מחייכים