איך יכול להיות

לא יודע מה לאמר לך

המילים לי עצורות אני נשבע לך

שוב אני תקוע

בין שמחה לגעגוע

משחק ברגשות ואת יותר מצעצוע

המצב מתוח

כלום פה לא בטוח

סורי בייבי אין לי מצב רוח

לא באלי לעשות אבל לא בא לי גם לנוח

שוב על הספה אני מרוח

לשקר לעצמי זה לא קל

המרחק מבלבל ואני מתוסכל

שיחות ארוכות של שמחה מזויפת

גורמות לי לחוש מנוצל

אני יודע לא קל עם הצד האפתי

המילים סתמיות אינטונציה קרה

וניראלך שכבר לא אכפת לי

את בטח חושבת פחדן ודרמטי

זה היה לי רלונטי להגיד לך שהבנתי

המילים שלי קשות אבל זה כל מה שנשאר לי

אהבה זה לא מספיק אבל זה כל מה שמחזיק אותי

מרגיש לי שמיצית אבל עדיין את רוצה אותי

שומרת על קרנף ולא רק לך הראש מוצף

אני יודע זה מטורף

אני יודע שלא קל איתי

איך יכול להיות,

שדווקא לידך המילים נעצרות

רוצה שתיכנסי,

שתראי את העולם מתוכי

להגיד לך שקשה היה קשה לי

הרגשתי שאם לא אגיד לך את שעל הלב שלי

הפחד רק ילך ויתגבר בי

אני יודע שתמיד אמרת

״תבוא ותספר לי״

אבל הפחד שתיכנסי למקומות העמוקים

ולחורים האפלים בהם אני גם מתבייש בי הוא הרס אותי (כן הוא הורס אותי)

יש לי שריטות בתוך הראש

ואני לא יכול לדרוש ממך לקלוט אותן

כי אני לא תמיד מבין אותן

לא תמיד מצליח לפרש ולהפנים אותן

אז על הדף אני מקיא אותן

אני שמח שנתת מקום ללב שלי לבכות עליך

את אמרת שזה בסדר

אם אני נשאר לסמוך עליך

אני נשאר אבל תדעי שזה קשה לי

קשה לי לדמיין נאמנות וזה שורף בי

לא חושב על אחרות

כי הלבד הזה קורא לי (והוא קורא לי)

בחיים שלי למדתי לבד

שלהיות לבד משאיר אותך עם הלב שלם ביד

אני מוכן להשבר איתך בנחת

אני מתחנן כבר שתקחי לי את הפחד

ושתראי לי איך ביחד ננצח את הכל

ולא ניפול מאף מכשול, בורות השאול בשמי תמיד הם ילחשו באוזן שמאל

אז יש מצב שככה סתם מבלי לשאול

אני אקום ואתהפך על המקלדת עם מכחול

תהיי איתי מצד ימין ותאזני את הצדדים

לפרוק את הכאב מרגיע לי תעצבים

אני יודע שכואב לחטוף ממני תסביכים

את לא צעצוע ואני לא אלוהים

איך יכול להיות,

דווקא לידך המילים נעצרות

רוצה שתיכנסי,

שתראי את העולם מתוכי

אל תפחדי,

 אותן המפלצות היו המשפחה שלי

כי רק אם תתקרבי,

תוכלי לראות אותי אמיתי