על גבעה רחוקה

עַל גִּבְעָה רְחוֹקָהסֵמֶל בּוּז וּמַכְאוֹב

צְלָב עָמַד מְחֻסְפָּס וְעַתִּיק

אֲהַבְתִּיו כִּי עָלָיו הַיָּקָר מִכֻּלָּם

אֶת חַיָּיו לָעוֹלָם הֶעֱנִיק

כֹּה אֹהַב אֶת הַצְּלָב הָעַתִּיק

עַד אַנִּיחַ לִבְסוֹף מַשָּׂאִי

אֶצָּמֵד אֶל הַצְּלָב הָעַתִּיק

עַד אֲשֶׁר יִנָּתֵן לִי כִּתְרִי

זֶה הַצְּלָב הָעַתִּיק הַבָּזוּי בָּעוֹלָםֿ

יִמְשְׁכֵנִי בְּכֹחַ מֻפְלָא

שֶׂה אֱלֹהַ יָקָר תִפְאַרְתּוֹ שָׁם זָנַח

וּנְשָׂאָהּ עַד לְתֵל גָּלְגָּלְתָּא

כֹּה אֹהַב אֶת

בּוֹ בַּצְּלָב הָעַתִּיק הַמְּגֹאָל בְּדָמִים

כְּמִין יֹפִי נִשְׂגָּב אֶחֱזֶה

מֵת עָלָיו בֶּן הָאֵל לְקַדְּשֵׁנִי בַּדָּם

מֵת עָלָיו שְׁכוּחַ אֵל וְנִבְזֶה

כֹּה אֹהַב אֶת

לַמּוּקָע עַל הַצְּלָב אֶשָּׁבַע אֱמוּנִים

אֶת קְלוֹנוֹ אֶעֱמוֹס בְּשִׂמְחָה

יוֹם אֶחָד אֶקָּרֵא אֶל בֵּיתִי הֶחָדָשׁ

וּמִיֶּגַע אֶמְצָא מְנוּחָה