זנב הלטאה של שיר המקצוע

מָה הַבֶּן-אָדָם בְּסַךְ הַכֹּל –

חֲתִיכַת בֹּץ מְתֻחְכֶּמֶת

עֲפַר הָאָרֶץ, בָּלוּל בְּתָכֹל

סָפוּג לַחְלוּחִית מֻפְנֶמֶת.

לֹא בְּדִיּוּק הַכֶּלֶב שֶׁלִּי

לֹא בְּדִיּוּק חִפּוּשִׁית הַזֶּבֶל

לֹא בְּדִיּוּק עֵץ הַשָּׂדֶה, כִּי אֲנִי

חֲתִיכַת בֹּץ פּוֹרֶטֶת עַל נֵבֶל

חֲתִיכַת בֹּץ עִם חוּשׁ מְאֹד מְפֻתָּח

לְהוֹצִיא זָהָב מִבְּרָרָה –

נִרְשַׁמְתִּי בְּשׁוּק הַהוֹן הַמְאֻבְטָח

כְּחֶבְרָה שֶׁמְּיַצֶּרֶת חָרָא.

אָמְנָם לָאַחֲרוֹנָה יֵשׁ קְשָׁיִים בְּאַסְפָּקָה

שׁוֹטֶפֶת שֶׁל חֹמֶר גֶּלֶם

לָכֵן גַּם בַּיִּצּוּר תִּהְיֶה הַפְסָקָה

שֶׁל שָׁבוּעַ, בֵּין גֶּלֶל לְגֶלֶל.

עֲדַיִן נוֹתַר לְהַשִּׂיג צִנְצָנוֹת שֶׁל נֹאד-כְּרוּב

שֶׁאִבֵּד קְצָת כֹּחַ

אֲבָל עוֹד מְעַט, גַּם חִקּוּי שֶׁל סְתָם נֹאד

יִהְיֶה תֵּרוּץ טוֹב לִשְׂמֹחַ.

אַרְבַּע מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה מִילְיַארְד

דוֹלֶר ארה"ב חַיֶּבֶת –

נִרְאֶה אוֹתְךָ מוֹצִיא אֶת זֶה מֵהֶם, בֶּרְנַרְד...

לוּאִיז, הַאִם אַתְּ חַיֶּבֶת?

אֲהָה, אָה לוּאִיז,

הַאִם אַתְּ חַיֶּבֶת?

אֲהָה, אָה, אֲהָה אָה

לוּאִיז...

אֲהָה, אָה

אַי