מכיר אותך

זוכרת ת'בית קירות מתקלפים

סמטה מכוערת שני ילדים יפים

את הידיים רועדות לי כששיחקנו באש

ואת אמא שלי צועקת

למה "לא עלית בשש"

יוצאים מבית ספר אל הברזילים

מקום לעשן במקום להגשים

ידענו אין מי שייתן

אז לא חיפשנו מה שאין

אמרת לי "אני לא נביא לא

אבל יודע שאת לא תישארי פה

העיר הזאת לא בשבילך כשאת תלכי לאן אלך"

כל מה שהיה כל מה שדיברנו

אותיות על עץ לתמיד השארנו

מכיר אותך את תיעלמי ביום אחד

את לא יודעת להיות את שאת לא לבד

כל מה שהיה כל מה שדיברנו

אותיות על עץ לתמיד השארנו

מכיר אותך את תיעלמי ביום אחד

את לא יודעת להיות את שאת לא לבד

את שומעת את יובל רוצה שחרית

קוראים לך היסטרית את סך הכול מזרחית

עוד הידיים רועדות לך והראש מסתובב

ואמא שלך מזדקנת זה לך כאב

אמרת לי "אני לא נביא לא

אבל יודע שאת לא תישארי פה

העיר הזאת לא בשבילך כשאת תלכי לאן אלך"

כל מה שהיה כל מה שדיברנו

אותיות על עץ לתמיד השארנו

מכיר אותך את תיעלמי ביום אחד