הנסיכה והרוח

חמישה גמלים כפולי דבשת

בדממה פוסעים, נושאים על גביהם

עשרה תורכים כבדי ארשת

וחרבות שלופות בורקות בידיהם

אורחה פוסעת את מי מביאה

עכשיו אל ביתו של הסולטן

חולות, ירח, מדבר משתרע

ורק במרחק בוכה התן

כל פרחי שירז קמלו בעצב

ואבל גם היריד באיספהן

כי איש לא ראה עד רדת ערב

את הנסיכה את שושנת שושן

בדים עטפוה תורכים חטפוה

לאן נעלמה? איש לא ידע

אורחה פוסעת את מי מביאה את

תדע רק הרוח לבדה

בואי יא רוח, בואי יא רוח, כי שירז קוראת לך

אל הרוח אל הרוח שרה איספהן

בואי בואי מי אשר ישווה לך

אנא צאי ותמצאי את שושנת שושן

אנא צאי ותשמעי את בכייה שיתחנן

אז מן המזרח אני הופעתי

ויצאתי במעוף ובמחול

על דבשות גמלים אני טופפתי

וסחררתי עמודים גבוהים של חול

אורחה פוסעת עולה ושוקעת

עולה ושוקעת עד צוואר

כי אין מפלט עוד כי איש לא נמלט עוד

ממני - מרוח המדבר

(הנה הרוח, הנה הרוח, כל שירז מוארת)

אל הרוח אל הרוח שרה איספהן

בואי (בואי) בואי (בואי) הנה היא חוזרת

על כנף רוח הן תנוח שושנת שושן

על כנף רוח הן תנוח שושנת שושן