עד

עד שימצא מקום אחד לשנינו

לא אשקוט ואף לרגע לא אנוח.

עד שייעלמו העננים ביננו

לא אפנה לשום רוח.

עד שידלק כוכב ראשון עלינו

לא ארפה עד שלבי ירגיש בטוח.

עד שהפרחים יאירו את עינינו,

עד אשר יבוא היום.

את וודאי שוב מחייכת

וחושבת שאני תמים.

אולי, אבל אינך הולכת

את נשארת, את מולכת

לתמיד.

עד שהעורבים יניחו לשדותינו

לא אישן, אשב ליד חלון פתוח.

עד שהיונה תשוב אל גג ביתנו,

עד אשר יבוא היום.

את וודאי שוב מחייכת...

עד שימצא מקום אחד לשנינו

לא אשקוט ואף לרגע לא אנוח.

עד שייעלמו העננים ביננו

עד אשר יבוא היום.