רסיסי געגועים

פעם היה האושר בכף ידינו,

ואפילו לא ידענו את גודל מזלנו.

והיינו תמימים, והיינו פשוטים,

ואולי היו אלה פשוט גם פני הימים.

פעם ליבי התמלא ואפילו כעת,

תמיד אדע באמת, באמת, באמת.

והשמים כאילו זרועים אותם כוכבים ועננים,

ועיני מחפשות עדיין ברסיסי הגעגועים.