עוד ועוד

זה התחיל במילה,

בחיוך בעיניים.

זה המשיך בצלילה

אל מתחת למים.

זה ירד לתהום

ועלה לשמיים,

ובסוף כל חלום

התעוררנו בשניים.

זה סיפור מעולה,

שביחד כתבנו,

זה סיפור שעולה

על כל מה שחשבנו.

את הגוף והלב

הן לא פעם הרעבנו

ועל אף הכאב

זה את זה לא עזבנו.

עוד ועוד נגיעה,

עוד יד מרגיעה,

עוד שביל עוד פסיעה

מתוך ידיעה

עוד יום עוד שעה

ועד השקיעה

עוד יום עוד שעה

ועד השקיעה.

והיו רגעים

שרצינו לברוח.

הצללים הרעים

כשנגמר כל הכוח.

אך בתוך החזה

לא יכולנו לשכוח

ותמיד זה בזה

שוב למדנו לבטוח.

עוד ועוד נגיעה...