가사
הגעתי כדי לקחת הכל
לא יכול לחזור לבית בלי ניצחון ביד
בקור כלבים או חום שרב
אין למה לפרוש עכשיו
נכנסתי כבר עמוק מידי אל תוך הקרב
אז זה לא הזמן שלי ללכת
זה קל לדבר מהצד אבל
מה כל אחד מכם היה עושה
אם הוא היה צריך להיות במקומי?
לדלג מעל מליון מכשולים
להתמודד עם חוסר וודאות
לחיות בידיעה שהכל פתאומי מאוד קיצוני
אילו רק יכולתי לחיות כרצוני במקום לרצות אחרים
התוכן בשירים שלי היה הרבה פחות דיכאוני
אבא אל תדאג עוד מעט זה לא יהיה רק בתוך דמיוני
לא יהיה מצב כזה שתעבוד שוב בעבודה פיזית
אולי מבחינתך זה מובן מאליו ואין עולם שתבין 'תי
אבל האדישות שלי לא אדישות
זה היצרים שלי הורגים 'תי כל הזמן מנסים להפיל 'תי
סוחב על הגב מטען מאסיבי
כי מעולם לא הייתי טוב בלתקשר עם הקרובים לי
אבל אם מישהו רק יעז לדעת באחד מהאחים שלי
אז אני אשב עשרים שנה בפנים גם אם צריך כי
משפחה זה עד הבית קברות
אז אין מצב כזה שלא אתן הכל
כי אם משהו רק יקרה לאחי אחותי לאמא או לאבא שלי
אז ישר אני מאבד ת'ראש לא אכפת שאין חזור
העבר שלי לא עושה את זה פשוט
שנים עברו בהתחכשות, טוטאלית למציאות
נוסע מאה חמישים ואין איתות זה דפוק
שפעמיים הייתי ככה מלמות ועל שטות
אני בטוח שיש פה חבר'ה שקפצו עליהם חמש עשרה
אין צורך לציין שהתמודדתי עם זה לבד
ממש חבל שיש מעט פה שיצליחו לדמיין תהרגשה
של אמא שרואה ת'בן שלה מלא בדם
מאז אני רק שותה יותר
מעשן הרבה יותר
כל השבוע לא בבית כי אני בפנימייה
חוזר בסופש אבל יוצא מצב
שאני רק יוצא יותר
לאט לאט לא מתקשר יותר
וכשהעולם קרס עליי יותר מאי פעם
כשהרגשתי בלמטה של התחתית של החיים שלי
דיפרסיה קלינית מלווה בהתקפי זעם נפסקה שראיתי סכין
בראש שלי רץ תקציר מלא של החיים שלי
מההתחלה ועד הסוף
מזל שהוא לא בחר לתקוף
אחרת זה היה יכול להיות טעות בזיהוי בשבילו
ואני כנראה שלא הייתי כאן היום
זאת פעם שנייה בחצי שנה שכבר ראיתי את הסוף
מן הסתם שנדפקתי חזק לתקופה
אבל הבנתי שאין ב אני חייב לקום
כי אז זה באמת היה הזמן לזוז
היום אני במקום אחר טוב יותר בחרתי נכון לשם שינוי
אבל רחוק מהבית רחוק מעצמי
עדיין מאמין שהכל חולף זה זמני
מתישהו בסוף אמצא דרך חזרה
בנתיים כלוא עמוק בתוך כלא נפשי
שיצרתי בראש שלי לא במתכוון בכלל
יצא לדבר על זה עם דוד לב ארי
שאין לי זמן עם מה שהנפש שלי מכילה
אין לי שקט אף פעם אין לי שקט תמיד
כי אני חי במציאות שהיא חלום בלהות
רוצה לראות עולם אחר נקי מחרדות
מסגרות מנסות לשים אותי בתוך קופסא
לבנות חומות, להציב למוח גבולות
אבל זה לא יכול להיות ככה
מזל שאבא בשמיים בחר להשאיר לי קצת שפיות וחיזק לי את החוש
שנותן לי אינדיקציה אם באזור שלי יש צביעות
בשביל מי שווה להקריב לקחת על עצמי סיכון
אין אמון כמעט באףאחד העבר שלי עשה את זה ברור
הם בחרו להפנות לי את גב כשהם ראו אותי על הרצפה
שבור גמור מרוסק לחתיכות מסטול
שפוך הפוך מה לא? חייב איפוס דחוף
אסור לתת ללב שוב להישבר
זה לא בושה להודות שקל לי להדרדר
שלוש שנים לא הצלחתי לדבר עם בחורה
בגלל בחורה שבחרה ללכת עם מישהו אחר
בלי להגיד לי
אבל חוויותי יותר מידי שברונות לב
יש אלבום שלם בדרך שמדבר אעל כל זה
ולא נותר לי הרב מה להגיד מעבר
לזה שהדבר היחיד שבטוח זה ש
שום דבר לא בטוח זה בטח
רק הגראס והראפ מפיגים ת'מתח
זכרונות לא מתים הם פה איתי לנצח
מאיפה שאני בא אין ברירה רק לנצח
רק לנצח
רק לנצח
מאיפה שאני בא אין ברירה אלא רק לנצח
Written by: אריאל מדהלה
