השר משה מונטיפיורי

וכשהיה השר מונטיפיורי בן 80 אז באו לביתו המלאכים הלבנים עמדו על מיטתו וכך אמרו אליו "הקדוש ברוך הוא רוצה אותך אליו" וכך ענה השר מונטיפיורי בדיוק "סלחו לי רבותי, אך באמת אני עסוק כי יש הרבה צרות לאחינו בעולם הנה פוגרום ברוסיה, איך לא אבוא אצלם כי מי אם לא אני יעזור פה לכולם?" והוא עלה למרכבה, ו"דיו" לסוסים אמר ופה מתן בסתר ושמה נדבה פה צביטה בלחי או ליטוף של אהבה ולכל היהודים שמחה וגאווה וכל הכבוד לשר, וכל הכבוד לשר וכשהיה השר מונטיפיורי בן 90 אמרו לו "תעלה כי שם למעלה מבקשים" שאל אותם השר "תגידו איך אוכל? איך עלילת הדם בדמשק תבוטל?" הלא צריך ללכת לפחה הנבזה להגיד לו "תתבייש! איך מרשים דבר כזה?!" ואם צריך לשים לו ביד איזה בקשיש מן מתנה גדולה, אך שאיש בה לא ירגיש אז מי אם לא אני לתורכי את זה יגיש? והוא עלה למרכבה, ו"דיו" לסוסים אמר ופה מתן בסתר ושמה נדבה פה צביטה בלחי או ליטוף של אהבה ולכל היהודים שמחה וגאווה וכל הכבוד לשר, וכל הכבוד לשר וכשהיה השר מונטיפיורי בן 100 אמר "מספיק לי די, הנשמה שלי שבעה הלכו מיליונים לירות, פרנקים ובישליק" אבל ליהודים זה אף פעם לא מספיק אמרו לו "כבודו, רק יבוא ויסתכל צריך לבנות עוד חדר לקבר של רחל להגביה את הכותל המערבי לנווה שאננים יהודים יש להביא ומי אם לא אתה, יא מורי יא לבבי?" והוא עלה למרכבה, ו"דיו" לסוסים אמר ופה מתן בסתר ושמה נדבה פה צביטה בלחי או ליטוף של אהבה ולכל היהודים שמחה וגאווה וכל הכבוד לשר, וכל הכבוד לשר וכשהיה השר בן מאה ועוד שנה נשקוהו מלאכים בנשיקה האחרונה וכך את העיניים עצם הוא בבקשו רק אבן ירושלמית מתחת לראשו עטוף טלית של משי ונח בתוך ארון גמר השר משה את משאו האחרון אך יש עוד אנשים המוכנים להשבע שלפעמים בלילה, כשחושך בסביבה ראו את מונטיפיורי על יד המרכבה והוא עלה למרכבה, ו"דיו" לסוסים אמר ופה מתן בסתר ושמה נדבה ופה צביטה בלחי או ליטוף של אהבה ולכל היהודים שמחה וגאווה וכל הכבוד לשר, וכל הכבוד לשר ולכל היהודים שמחה וגאווה וכל הכבוד לשר, וכל הכבוד לשר