משהו בי פורח

 מַשֶּׁהוּ בִּי פּוֹרֵחַ 

 וּמַתְחִיל  לְדַגְדֵּג

 מְטַיֵּל בַּחֲלוֹמוֹת

 מְדַבֵּר אֵלַי, לוֹחֵשׁ

  

 מַשֶּׁהוּ בִּי פּוֹרֵחַ 

 יוֹם יוֹם אֲנִי אוֹתוֹ מַשְׁקָה

 כֻּלִּי תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה

 שֶׁיִּצְמַח נָכוֹן, וְלֹא יִשָּׁבֵר

  

 הוּא גּוֹרֵם לִי לִצְחֹק

 וְלִהְיוֹת אֲנִי בֶּאֱמֶת

 וְהוּא כְּמוֹ מַיִם קָרִים 

 לְנֶפֶשׁ עֲיֵפָה

  

 הוּא  שֶׁלִּי, 

 וְאִישׁ אוֹתוֹ עוֹד לֹא רָאָה

 וְאִם אֶתֵּן לוֹ לִהְיוֹת

 הַאִם יִהְיֶה גַּם שֶׁלְּךָ

  

 מַשֶּׁהוּ בִּי פּוֹרֵחַ

 הָרֵיחַ שֶׁלּוֹ מִתְפַּזֵּר

 אֲנִי שׁוֹאֶפֶת עָמֹק 

 וּמִתְמַלֵּאת 

 בְּכוֹחוֹת חֲדָשִׁים

  

 מַשֶּׁהוּ בִּי פּוֹרֵחַ 

 וְרוֹצֶה כְּבָר לָצֵאת

 הוּא דּוֹפֵק  עַל הַדְּפָנוֹת

 וּכְשֶׁאֲנִי מִתְעַלֶּמֶת 

 הוּא בְּכֹחַ בּוֹעֵט