למה את לא מבינה
שאני חושב עלייך בכל נשימה
במיטה יושב שעות, לא מוציא מילה
אין לי רעש אין לי שקט
תמימות של ילדים, הייתה לנו תקופה מטורפת
אף פעם לא אהבתי אף אחד כמוך, לחשת לי במיטה בשקט
איזה אושר, איזה כיף, מי יכל עלינו?
אז למה לא נחזור להיות כמו פעם
שהייתי כותב איזה שיר וכבר באותו הערב
שר אל מול העיניים הטובות שלך
והיו מתנקות כל הצרות רק לרגע
עולם מושלם, עכשיו רק עולם
את יודעת לפעמים אני נזכר
איך לבשת את החולצה שלי, הריח עוד נשאר
רציתי לתקן, בלי להתמסכן, להציל מה שנשבר בינינו
השריטות מההורים בסוף השתלטו גם עלינו
והמיטה כבר לא נוחה לי, הצפיפות שלך חסרה לי
איך את מסתדרת, איך מתרגלים למציאות אחרת?
אני לא יודע אם גם את בכל יום בי נזכרת
אז למה לא נחזור להיות כמו פעם
שהייתי כותב איזה שיר
וכבר באותו הערב שר אל מול העיניים הטובות שלך
והיו מתנקות כל הצרות רק לרגע
עולם מושלם, עכשיו רק עולם
תגידי זוכרת שבאת והכנו עוגה
חיפשנו תירוצים להפגש, להצית ת'אהבה
ואני אף פעם לא אשכח את התקופה, את התרופה
את המתיקות של השפתיים שלך
למדנו בדרך הקשה שבאהבה תמיד יש מחיר לשלם
ולך תבין אישה, או גבר שלא רוצים שהאור יעלם
מהחיבוק החם נשאר רק זכרון חצי שלם
אני מבין שזה נגמר, אבל לפעמים הלב שואל
למה לא נחזור להיות כמו פעם
שהייתי כותב איזה שיר
וכבר באותו הערב שר אל מול העיניים הטובות שלך
והיו מתנקות כל הצרות רק לרגע
עולם מושלם
