ילדי הלבנט

ילדי הלבנט

קראתם מושב לאדמה

עיניי לאוויר, לצמח

פני לשלום בתפילה

בשבר אחים נותרנו

בהבל הורים התרגלנו לדם

ומי יפצה אותנו

מי ישלם על כל האובדן

ילדי החיג'אזית

אני מצטער אבל אין לי תשובה

הייתי רוצה לאכול את הכעס

לבלוע את כל האשמה

ומרגישים בתשעים את הפחד

את היופי שנחצץ

מג'נין לקיסריה

מתל אביב לעמאן

בשבר אחים נותרנו

בהבל הורים התרגלנו לדם

ומי יפצה אותנו

מי ישלם על כל האובדן