מר מתוק

מר מתוק

כשהאיש המריר פגש את האיש המתוק,

היה קצת קריר וקשה לצחוק.

מכונס בעצמו לא הצליח לשיר,

קשה לו בבוקר לאיש המריר.

אבל לבסוף לא יכל כבר לחמוק,

הוא בא מרחוק האיש המתוק.

הוא לחץ על מריר ודחק,

לא תאמינו בסוף הוא צחק.

מר ומתוק עצב וצחוק, מתוק ומריר וזה כל השיר.X 2

האיש המריר לא מרבה לחייך,

פשוט כבר שכח וכבר לא יודע איך.

האיש המתוק, גם אם לא קל לפעמים,

יודע לצחוק גם בימים אפורים.

האיש המריר אוהב שוקולד,

זה משכיח כאב כשעצוב לו קצת.

האיש המתוק מטפל כעת ברד,

כלב חרש שלבד לא שורד.

וככה עכשיו מדי יום נפגשים,

מדברים הרבה וקצת שרים.

הימים הקרירים אט נעלמים,

וכמו תינוקות השירים נולדים.

מר ומתוק עצב וצחוק, מתוק ומריר וזה כל השיר. X2