גשם בוא (מחווה לאלונה טוראל)

נרהיבה עוז לקרוא לגשם כי ישוב

אל האביב, האביב.

עלי שלכת ינשאו בזרם שוב כמו מאז.

נקרא לגשם כי ישובה עם הסער מסביב

תהיה הרוח שוב לוחשת ודולקת באור פז.

גשם, גשם, בוא

גשם, גשם, שובה

כבר אביב והגבעות

כולן ירוק בוער.

גשם, גשם, בוא

גשם, גשם, שובה

גשם שוב מן היערות

הרחוקים מהר.

קראנו בוא נא בוא נא גשם, גשם טוב

מן המרום, המרום.

שדות של כסף יתפתלו בסערה, הנה ושוב.

קראנו בואה וחזור נא מן היער למקום

שבו הדרך כבר פורחת ושולחת אור זהוב

גשם, גשם, בוא...

על אם הדרך שוב נפגוש בעלמות

ושערן הרטוב

ינוע חרש על כתפנו מתולתל ונהדר.

הו גשם, גשם, בוא נא בוא נא, פה הרוח תחלוף

תשוט אוהבת ונושקת ולוטפת כפרפר.

גשם, גשם, בוא...