החורף השני

החורף השני הנה מצליף בעץ הזית,

החורף השני גודש את הנחלים.

הגפתי, כמו תמיד, את כל תריסי הבית

ומן השביל הנה אגרוף את העלים.

החורף השני, אני איני שוכחת,

הברוש והאלה צמרת מנידים.

עוד צמתי שחורה וקומתי לא שחה,

אך מה גבהה מולם קומת הילדים.

המלחמה עוד פה עוממת כגחלת,

אני גמרתי כבר עם כל המלחמות.

אני צוחקת שוב, אני איני שואלת,

אך בעיתון כל יום קוראים אלי שמות.

החורף השני כל-כך מהר הגיע,

כל-כך מהר חלפו הקיץ והסתיו.

שיירת חסידות עוברת ברקיע,

כמו תקוות יפות אשר פרחו לשווא.

החורף השני, הנה איתך אני הולכת,

איתך אל נעוריי, אל תום אהבתי.

איתך אל השדות, איתך אל השלכת,

אך לבדי אני חוזרת אל ביתי.

החורף השני, אני איני שוכחת,

הברוש והאלה צמרת מנידים.

עוד צמתי שחורה וקומתי לא שחה,

אך מה גבהה מולם קומת הילדים.