רחוב דנמרק

מי שומע את הקול

של שמיים אפורים תמיד

שם רק שמש שתקנית מסתכלת

איך ניתוק וסבל ופגיעה עצמית

יושבים על אבן בחצר פנימית

או משחקים בכדורסל

כל אחד תופס פינה

רק נוגה מתרחקת עם הקנגורו שלה

אם היא תצליח למצוא מחשבה אחת טובה

היא תוכל לעוף מפה

אל ארץ-לעולם-לא

אם היא תרצה

או לעולם לא להימצא

השתקפויות יפיפיות,

רואים רק בעיניים מכוסות אבק פיות

בחדר מרופד בסימני כוויות

אני שומע את הקול

של ילדים שקפאו באמצע המשחק

והלכו לאיבוד

איפשהו, ברחוב דנמרק.