מחכים לנס

בסוף את כמוני למרות שיש בנינו אלף הבדלים וקצת קשה לקרוא אצלך את כל הסימנים לא מדברים על חרדות ועל פחדים אני יודע שקצת מוזר לבחור במי להאמין כשהרגש לא קשוב ולא זמין וכשהקו הדק סביבך תמיד עדין אף פעם לא הרגשת בנוח סתם לפתוח לדבר אחרי הכל יש משו מסנוור בלהרגיש לבד יותר מדי זמן ושוב לשים ת'לב על השולחן כשהוא כלכך חשוף ולא מוגן גם אם את אומרת ששנים את לא שומעת ויש שדים שמסיחים לך את הדעת תראי אפילו האמת מתעתעת יושבים בשקט בפינה ומחכים לנס וגם אם זה רחוק וקצת קשה לגעת ואנשים עוד יקראו לך משוגעת עמוק בפנים אני חושב שאת יודעת שכשיבוא והוא יבוא אפילו אלוהים יהיה פחות כועס בסוף את כמוני אני שומע בלילות כשמאוחר את כל המחשבות על הפחדים של המחר על איך זה לדבר על הילדות בזמן עבר אני יודע שבמיוחד עכשיו כשאנחנו עייפים וכשכולם רצים בחוץ כמו מטורפים קשה למצוא לך חדר בתוך בית מקלפים כל מה שנשאר זה רק לברוח לא לצנוח לוותר ואת שמעת שמישהו סיפר שמכאב יוצאים יותר חזקים אומרים שלב שבור הוא לב שלם אז למה זה מרגיש שהוא לא נושם גם אם את אומרת ששנים את לא שומעת ויש שדים שמסיחים לך את הדעת תראי אפילו האמת מתעתעת יושבים בשקט בפינה ומחכים לנס וגם אם זה רחוק וקצת קשה לגעת ואנשים עוד יקראו לך משוגעת עמוק בפנים אני חושב שאת יודעת שכשיבוא והוא יבוא אפילו אלוהים יהיה פחות כועס גם אם את אומרת ששנים את לא שומעת ויש שדים שמסיחים לך את הדעת תראי אפילו האמת מתעתעת יושבים בשקט בפינה ומחכים לנס וגם אם זה רחוק וקצת קשה לגעת ואנשים עוד יקראו לך משוגעת עמוק בפנים אני חושב שאת יודעת שכשיבוא והוא יבוא אפילו אלוהים יהיה פחות כועס