בדרך לירושלים

יצאנו חבורה לירושלים

צוות מיומן בשטח עירוני

לבושים בשחורים ועם אדום בעיניים

וגיטרות שמנגנות כמו משימה בלתי אפשרית

קצת לפני ירושלים

למשורר נשבר העט

עם הארס הממית

התפזרו כל הדפים ואיתם גם כל הזעם

ובלי זעם איך אפשר בכלל לכתוב שירים

איתך עכשיו נלמד לאהוב

לצאת לטיול ברחוב

נמלא תרמילים במראות וצלילים

שהופכים את המר למתוק

יש ציפייה דרוכה לקראת ירושלים

אך חולה האהבה כבר לא צריך כדורים

הגעגוע בוער, אבל יודע

שאת שם כבר מחכה

שלא לנצח הוא יכלה בכיסופים

והמדריך אמר לאיש עם השלט

כבר לא יוצאים להפגנות- אנשים מיואשים

סוף- סוף באת לכאן להשחיל איזה מסר

כדאי שתאסוף אותם עם תוף וחליל

איתך...

כה קרוב הבית,

בכיוון של הלב השואל

בשעריו עוד לשטוף את האבק מהרגליים

להניח תרמיל ומקל