Lyrics
פַּעַם הָיִיתִי אֲנִי הָעוֹלָם
שֶׁל אִמָּא וְאַבָּא וְגַם שֶׁל כֻּלָּם
וְאָז מִשְּׁמֵי תְּכֵלֶת נָחֲתָה הוֹדָעָה
אָמְרוּ שֶׁיַּגִּיעַ עוֹד פְּרִי אַהֲבָה
וְזֶה לֹא יוֹתֵר טוֹב
וְזֶה לֹא מִסְתַּדֵּר
עַכְשָׁיו כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנַיִים
הַלֵּב הוּא דּוֹקֵר
נִשְׁלַח עוֹד חִבּוּק, עוֹד מַבָּט וְלִטּוּף
לֹא אֵלַי הֵם הוֹלְכִים; אֶל הַקּוֹף הֶחָצוּף
אָז אָמַרְתִּי לְאִמָּא: "אַתְּ רַק מַגְעִילָה,
וְאוּלַי תִּזְרְקִי כְּבָר אוֹתוֹ לָרִצְפָּה"
וְזֶה לֹא יוֹתֵר טוֹב
וְזֶה לֹא מִסְתַּדֵּר
עַכְשָׁיו כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנַיִים
הַלֵּב הוּא דּוֹקֵר
נִגְמַר כְּבָר הַסֵּפֶר וְאַבָּא יָצָא
וַאֲנִי עִם הַפַּחַד דְּבוּקָה לַמִּטָּה
עַיִן שׁוֹלַחַת מִתּוֹךְ הַשְּׂמִיכָה
וְאֵיזֶה מַזָּל שֶׁמּוֹצֵאת שָׁם אוֹתְךָ
וְזֶה קְצָת יוֹתֵר טוֹב
לִפְעָמִים מִסְתַּדֵּר
עַכְשָׁיו כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנַיִים
בַּלֵּב יֵשׁ חָבֵר
Written by: אור בורשטיין, עממי אירי, תמר בורשטיין