לא אניח לך לשבור את לבי

רק שבר מחשבה עלייך את האביב מקדים.

כלניות ואירוסים מעורקיי נובטים,

על קיר לבי הם מסתרגים, כתליו הם מנפצים

כל חדריו הבודדים לרוח נפרצים.

בייבי קחי נא צעד לאחור,

למה לך לפצוע ולשבור?!

תני לי הזדמנות את צריחיי לבצור!

אני הלוא נפגעתי פעמים אינספור!

לא אניח לך לשבור את לבי!

כשכבר הלבינו שפתותיי משיש היכלות,

שלמת כהונתך הביסה שנהב האלילות!

הנה את לוקחה מקבת, ואזמל מחתך

משייפת קמטיי מחטבת כתפיי, מסתתת אליל כלבבך!

בייבי קחי נא צעד לאחור,

למה לך לפצוע ולשבור?!

תני לי הזדמנות את צריחיי לבצור!

אני הלוא נפגעתי פעמים אינספור!

לא אניח לך לשבור את לבי!

אם עוד נותרה בי אנטומיה, אם לרוחי בשר,

אם דמי עוד מפכה, אם גרוני עוד שר,

על גופי חמלי נא בייבי, חוסי על הלב,

רק למענך פועם הוא, רק אותך אוהב!

בייבי קחי נא צעד לאחור,

למה לך לפצוע ולשבור?!

תני לי הזדמנות את צריחיי לבצור!

אני הלוא נפגעתי פעמים אינספור!

לא אניח לך לשבור את לבי!