חול וים

בימים שפרחה אהבתנו

 ניגון בי עטף צליל מיתר,

 בנחשול שנשבר מעלינו

 הלכת וכאב בי נותר.

 עולם שחרב תוהה בי

 ממסלולו גולש כוכב,

 קור ואופל מכה בי

 אם תחייכי ממצולות אני שב.

 

 לא לשווא הן נשבו הרוחות בי

 ברנן תקווה שנסחף,

 הישובו ימינו לזרוח

 כשובל הימים שחלף.

 ובכול הדרכים שפסענו

 בשבילי הנתיב שקסם,

 נפשי עוד אליך רוגשת

 מלילות הספוגים חול וים.

 ייחלתי אלי כי תשובי

 חולם מצפה לשובך,

 אם יכה שוב הגל מעלינו

 על גופך מפניו אסוכך.

 

 ובכול הדרכים שפסענו

 בשבילי הנתיב שקסם,

 נפשי עוד אלייך רוגשת

 מלילות הספוגים חול וים.