וינסנט

לילה כוכבים

צבוע בכחול אפור

עיניים שרואות הכל

גם את החשכה שבתוכי

צל על בניינים

הקיץ כבר עבר לפה

הוא חי בין משיכות מכחול

תופס את הצבע אובך של העיר

עכשיו אני מבין

מה ניסית להגיד מזמן

איך סבלת להיות רגיל

ניסית לשחרר אותם

הם לא הקשיבו לא הם לא רצו

אולי עכשיו הם ישמעו

לילה כוכבים

סלון ובו אורות דולקים

מקום לפגוש את אלוהים

הרים כחולים כמו

השנה שלך

כולנו כואבים

התפאורה רק מחליפה גוונים

מילים שינו לי את החיים

כמו שצבעים היו שם בשבילך

עכשיו אני מבין

מה ניסית להגיד מזמן

איך סבלת להיות רגיל

ניסית לשחרר אותם

הם לא הקשיבו לא הם לא רצו

אולי מחר הם ישמעו

כי הם לא באו

ולא יכלת להכחיש

כשהתקווה שקעה בפנים באמצע לילה כוכבים

לקחת את חייך שם על יד הכביש

אתה יודע וינסנט

זה לא עולם למישהו עם לב כל כך רגיש