נשל הנחש

שוב אני מוצץ גבעול תחת גשר מט לנפול כשמעליי העגלות בתנועה מתמדת שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול כשהנמלה העניינית אותי מודדת אחת לאיזה זמן מוגבל אני נשמט, אביון ודל ממרוץ הכרכרה המשתקשקת נפלט משצף מעגל כמו שוקע תחת גל כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת ואבא תמיד אומר תעזבנו יום, יעזבך יומיים העגלה נוסעת אין עצור קפצת ממנה היום, חלפו שנתיים והנה נשארת מאחור צולל חופשי ללא מצנח לכל הכיוונים נפתח והתשוקה לכל כיוון אותי הורסת כך שבינתיים אני נח כך, כמו שאני מונח כשהתאוצה שמעליי שוב ושוב דורסת עני ורש ומרושרש מביט בנשל הנחש לו רק יכולתי גם אני כך להגיח בהשילי בלי כל חשש תרבות של עור אשר יבש וכמו חדש למחוז חפצי אגיע אך אבא בשם אומרו תעזבנו יום יעזבך יומיים העגלה נוסעת אין עצור לא קפצת עליה היום, חלפו חודשיים והנה נשארת מאחור וגם הייתה לי בחורה קצת פראית, קצת לא ברורה אך לא הגיע לה שאשתגע ואז במכונית שכורה הרסתי לה את הצורה ועכשיו אני מתגעגע ולך תצא מזה עכשיו איך תצא מזה עכשיו? מוצץ גבעול מתחת איזה גשר מי צריך אותך עכשיו? מי בכלל זוכר אותך עכשיו? לך תתחיל למצוא שוב את הקשר ואבא חוזר ואומר תעזבנו יום, יעזבך יומיים העגלה נוסעת אין עצור קפצת ממנה היום, חלפו שעתיים והנה נשארת מאחור שנתיים חודשיים יומיים שעתיים דקותיים שניותיים ואתה תקוע מאחור אבא חוזר ואומר תעזבנו יום, יעזבך יומיים העגלה נוסעת אין עצור קפצת ממנה היום, חלפו שנתיים