קעקועים של שנות ה-90

הייתי בן עשרים בסוף שנות התשעים עדיין גרתי עם ההורים רוב החברים היו קטנים ממני זה לא משנה, עכשיו כולנו זקנים מסומנים, חלקנו מכוסים קעקועים של שנות התשעים פחות בקטע של ניטים, חגורות ופירס של פריקים רק רצינו כתמים אפורים אז נסעתי עם מיקו לנורדאו עשיתי על הגב את האיש של די. אר. איי. עקום ליד האוזן היה סטודיו וחדר חזרות ושלושתם התהפכו עלי, בחיי פאנק והרדקור, דת'מטאל וגריינדקור מזרחית הכל דוואיי! קעקועים, תקליטים, מכתבים וטלפונים הופעות עם הסעות אבאיי הייתי בן עשרים בסוף שנות התשעים עשיתי רק קעקועים קטנים, (על טעויות משלמים) וכיסיתי את רובם, את מה שר ק יכלתי - ומאז אני עושה רק גדולים כשהיינו קטנים הדיו סימן אסירים, פושעים, שודדים, רק צרות קעקועים הם משל לחלומות שעולים כסף לכסף שעולה חלומות ישן חדש, זה בערך המרגש, הזמן עבר, כמעט נגמר היאוש, קצת השתנה אבל נשאר הנדל'ן היחיד שאי פעם היה לי הוא העור הזה, הוא כבר עלי לא לשאול מה זה מסמל, זה מסמל דבר אחד בלבד - לא לדבר אלי