קור אחרון

קור אחרון של החורף עבר, בוקר עולה על אביב שנשאר. אין מה לחזור לדברים שקרו, אין מה לזכור ברוחות שעברו. שמש עולה ברקיע מעל, מי עוד זוכר את החורף בכלל, כל טיפותיו כבר זרמו אל הים כל ענניו נעלמו ואינם. ואין טל ומטר על פני המים, אופק נשבר, את, אתה ואני עד סוף הקיץ כאן. ואין טל ומטר על פני המים, אופק נשבר. אל תעצמי את עינייך לשווא, אל תוותרי לעצמך כי עכשיו מחלוני עד לקו חלונך ים של פרחים מתגבר והולך. גם אם היו רעמים ודמעות, גם אם היו הם אינם יותר עוד. בואי וראי כי מפה עד לשם אין עננים עד לסוף העולם. ואין טל ומטר על פני המים, אופק נשבר, את, אתה ואני עד סוף הקיץ כאן. ואין טל ומטר על פני המים, אופק נשבר.