מוכה בשיגעון

עננים שחורים, שמיים בוערים.

אין לאן לחזור, כל הגשרים שרופים.

הסרטים רצים, חונקים את הגרון.

סיכויים קלושים, יורדים שוב לטמיון.

המבוך סוגר, אין יותר פתחים,

קצר בתקשורת, זמנים מעורפלים,

לא מוצא בכלל נקודה שפויה,

קשר למציאות, הוכחה חיה.

מוכה בשיגעון...

מסתובב לעד, בין הכוכבים,

מפוחד נבגד, בין הפיתולים,

המסך שואג, האפר מכסה,

כל מה שקרה כל הזמן קורה,

אבוד ומבוהל, חסר כל ביטחון,

בודד חסר אונים, ומוכה בשיגעון...