עוגת פירורים

הייתי הולך בשכונה מרוכז בעצמי וסוער

קצה הענף שאחזתי מתופף על שלבי הגדר

מצד אחד בית כנסת, מצד שני מגרש

וגן שעשועים קטנטן אבל כמעט חדש

באתי מזה

זיכרונות כעוגת פירורים

מה זה שווה

אם אין למי לספר מה זוכרים

לא זוכר הרבה יותר מהבזקים חולפים

ציפורים חסרות מנוח מול הקן של הצופים

חברים על גג, דוד שמש וסיגריה ומגבר

באת לנגן או שבאת לדבר

באתי מזה

זיכרונות כעוגת פירורים

מה זה שווה

אם אין למי לספר מה זוכרים

זה נדחק ומעלה אבק

ונמחק מהתאים האפורים

מה זה שווה

אם אין למי לספר מה זוכרים.

במרחק הענף כבר נזרק

והאצבעות מלטפות מיתרים

מה זה שווה

אם אין למי לספר מה זוכרים