אליהו כיף חאלכ אליום

בשנת תרפ"ט

בכפר-סבא

כשמלאו לו ארבעה אביבים

אבא הֶחְל מִתְיָרֵא מערבים.

מְפוּחָד,

מְמוּלַּט בידי אִמוֹ

נבהל עולמו

אל מסתור ומקלט,

מקלות וסכינים בעקביו

משחיתים דמיונותיו.

ולפני שנאסף אל אבותיו,

(בבית האבות והאמהות של כולנו)

יוּסוּף שואל אותו,

בּעַיִן רַכַּה וּבְחֵית גרונית עמוקה,

אליהו,

כִּיף חַאלַכּ אִלִיוֹם?

ואבא נדרך

ונדמה כי אל חֵיק אִמוֹ נִלְפַּת

מִתְיָרֵא בדיוק כמו אז

בכפר-סבא

בשנת תרפ"ט.