שישים שניות של אור

אִלּוּ אֱלֹהִים הָיָה נוֹתֵן לִי, עוֹד מֵאָה שָׁנִים בַּחַיִּים,

לִלְמֹד עַל הָעוֹלָם, לְחַפֵּשׂ סִבּוֹת וּלְהָבִין .

אוּלַי לֹא הָיִיתִי אוֹמֶרֶת מַה שֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת,

אֲבָל הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת, עַל מַה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת.

הָיִיתִי יְשֵׁנָה מְעַט וְאוּלַי חוֹלֶמֶת יוֹתֵר

וּכְשֶׁכֻּלָּם יְשֵׁנִים -הָיִית רוֹצֶה לְהִתְעוֹרֵר.

מִתְהַלֶּכֶת בִּמְקוֹמוֹת בָּהֶם נֶעֶצְרוּ אֲחֵרִים,

מִשְׂתָּרַעַת מוּל הַשֶּׁמֶשׁ, חֲשׂוּפָה בְּנִשְׁמָתִי.

כִּי בְּכָל דַּקָּה שֶׁאֲנַחְנוּ, עוֹצְמִים אֶת הָעֵינַיִם,

חוֹלֵף רֶגַע שֶׁיּוֹתֵר לֹא יַחְזֹר.

כִּי עַל כָּל דַּקָּה שֶׁאֲנַחְנוּ, עוֹצְמִים אֶת הָעֵינַיִם,

אֲנַחְנוּ מַפְסִידִים - שִׁשִּׁים שְׁנִיּוֹת שֶׁל אוֹר.

תָּמִיד קַיָּם הַמָּחָר, עִם עוֹד הִזְדּמְּנוּת,

לְנַסּוֹת מֵחָדָשׁ וּלְתַקֵּן כָּל טָעוּת.

וְלַמְרוֹת הַכֹּל חָשׁוּב לִי לוֹמַר עַכְשָׁיו,

שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת כֻּלְּכֶם הַיּוֹם וְגַם מָחָר אוֹהֵב.

כָּל הָעוֹלָם רוֹצֶה לִחְיוֹת גָּבוֹהַּ,

עַל פִּסְגַּת הָהָר, לְיַד שָׁמַיִם כְּחֻלִּים.

כַּנִּרְאֶה שֶׁהָאֹשֶׁר הָאֲמִתִּי,

תָּלוּי בְּדֶרֶך שֶׁלְּמַעְלָה עוֹלִים.