חלומות מופרטים

בסוף הדרך היו ההרים משחירים

 הבתים מרחוק נראים כמו כתמים

 שואף אל הלב

 את הסיגריות של אמא

 ומי הכנרת שקטים

 בחום היום שהשאיר את כולם בבתים

 פרחתי כמו דשא, שייבש לפעמים

 בין חריצי מדרכות, מקלטים ושדות

 הייתי תשובות מבקש

 הו כנרת שלי

 חלומות מופרטים

 הסודות עוד נשמרים

 קני הסוף לוחשים

 חטאים ישנים

 וככה שנים

 רקדנו עד הבוקר

 עד שהיינו עפים

 הייתה ילדה אחת יפה במגלשה האדומה

 התנשקנו שכוחים מפני העולם

 רצים מחדר האוכל ישר עד למים

 ומתפצלים זרים מול כולם

 בין ממטרות הבנים במרדף עופרים

 ולפעמים מתחבאים בחסות השיחים

 טעם מלח הזיעה והיד המגששת 

 מתקרבים ופתאום נבהלים

 הו כנרת שלי...