כמה התפלאו אֶבְיָתָר וְדָנִיֵּאלָה, כשמצאו את עצמם עומדים על כר דשא רחב, בשוליו גדלים עצי פרי וּבְקָצֵהוּ מתנשא ארמון גדול וּמַרְשִׁים. הם החלו לצעוד בִּזהירות לְכִוּוּן הארמון. בְּפִתְחוֹ נראתה דמות נמוכה, עוטָה גלימה ירקרקה וְזוֹהֶרֶת ועל ראשה כתר זהב. היה זה מלך ארץ "הכול ייתכן".
