בימים טרופים כאלה,
כשהלב אינו נרגע,
האדם נושא עיניו למעט שלווה תמה.
בלילות טרופים פי אלף,
באין אור אשר ייגה,
הוא מרגיש קרוב לאמא אדמה.
שירו שיר אמן
שירו שיר אמן
ונראה שהתקווה לא אבודה
שירו שיר אמן
שירו שיר אמן
ונראה ודאי שאין זו אגדה.
וימים טובים מאלה,
יעלו מן הסערה,
ויבוא מעט מרגוע גם לנשמה.
בלילות שלווים של פלא,
שיבוא במהרה
עוד נאהב מאוד את אמא אדמה
שיר שיר אמן...
