Lyrics

קם אדם יוצא בשקט לעולם על סף דלתו ניצב דומם ומביט סביב שמש מאירה העיר מזמן התעוררה ואור בוהק מכה בו בסינוור מכאיב שאון העיר באוזניו תמיר מזכיר הד קולות רבים של מים במפל אדיר נרדם קלות כמו חושש להתגלות ממצמץ הוא בעיניו ורגליו כושלות יש כאב במגירות הלב הכאב זורם בכל גם כשיוצאים לאור גדול יש כאב במגירות הלב רק אשליות הופכות כאב לאור גדול בן אדם את מלחמות ימיו נלחם ומנסה לשכוח את מה שאתמול היה שמש מאירה יש אור בקצה המנהרה אך זאת דבר ידוע אין זאת אשליה שאון העיר באוזניו תמיד מזכיר הד קולות רבים של מים במפל אדיר נרדם קלות כמו חושש להתגלות ממצמץ הוא בעיניו ורגליו כושלות יש כאב במגירות הלב הכאב זורם בכל גם כשיוצאים לאור גדול יש כאב במגירות הלב רק אשליות הופכות כאב לאור גדול יש כאב במגירות הלב הכאב זורם בכל גם כשיוצאים לאור גדול יש כאב במגירות הלב רק אשליות הופכות כאב לאור גדול
Writer(s): בן משה משה, חיימוב אורי, הראל חיימוב יורם Lyrics powered by www.musixmatch.com
instagramSharePathic_arrow_out