כמה

אני דוחקת מחשבות

מתרחקת מסרטים

אני ממעיטה בדיבורים

ומחפשת מעשים

איבדתי תחושת זמן

ויכולתי להמשיך

לופ שלא מפסיק

כי כמה כבר אפשר?

כמה כמה?

כמה כבר אפשר?

כמה כמה?

כמה כבר אפשר?

כמה כמה?

כמה כבר?

אני כבר לא רעבה

אבל אף פעם לא שובעת

אני נרדמת, אני מתעוררת

מתעוררת משוגעת

אנ'לא יודעת כלום

אבל עונה בשביל כולם

את אותה התשובה

כי כמה כבר אפשר?

כמה כמה?

כמה כבר אפשר?

כמה כמה?

כמה כבר אפשר?

כמה כמה?

כמה כבר?

אל תשאלו אותי אף שאלה

אנ'לא במוד של הכלה

עכשיו זה זמן לאכילה רגשית

ואם בכל זאת אז בסדר

יהיה לי טוב, "בלי נדר"

לא לשאול אותי מעבר, זה מספיק

איך לכולם זולגות דמעות

ואוכלים פה רגשות

מצוטטים שורות מתוך שירים?

ואני בלופ שלא נגמר

עונה תמיד אותה תשובה

ומנסה כל יום רק להחזיק

כי כמה כבר אפשר?

כמה כמה?

כמה כבר אפשר?

כמה כמה?

כמה כבר אפשר?

כמה כמה?

כמה כבר?

כמה כמה?