אתה זוכר

אתה זוכר, אתה זוכר,

איך שהיינו צוחקים, פעם, כשעוד היינו ילדים?

גם המתים נחנקים מעומס הקברים

כי עפר לעפר ואדם לאדם זאב.

הבל הגוף ושקר החן

ובסוף כולנו אותו שק כבד.

אתה זוכר, אתה זוכר,

איך שהיינו צוחקים, פעם, כשעוד היינו ילדים?

גם הטובים טובעים באדמה הקרה

מסתכמים באיזו מילה טובה על מצבה.

בשישה ימים ברא אלוהים את העולם

ובשביעי דממה, מנוחה לנשמתך.

כבר לא זוכר, לא זוכר, איך שהיינו צוחקים,

פעם, כשעוד היינו ילדים.

כבר לא זוכר, לא זוכר, בפה מקומט וידיים רועדות,

כבר לא זוכר.