זמן שעובר

ועוד קצת לפני שהשתיקה שוב מדברת

היום טיפה שונה וקצת אחרת

הגשם מטפטף ומתמזג בין מחשבות

לבין דמעות שאחריך נשארו הבטחות

כל כך קר פנס רחוב מאיר לי את החושך

אמרו בכל כאב מוצאים קצת אושר

לתת ללב לנוח מכל מה שלי קרה

ולמה שוב הלכת לי בפרוץ הסערה

ואיך הזמן עובר אני כבר לא יודעת

אני הייתי פה בזמן שהיא שם בו נוגעת

ומה מולה אני נלחמת אין סיכוי בכלל

שאנצח מול שניכם תבינו זה לא קל

וזה כבר כמה חודשים שלא דיברנו

נזכרת איך שפעם עוד אהבנו

לנסוע לטייל בין אלפי נופים יפים

היום נשארנו שנינו אך לבד כה רחוקים.